Le 15 mai 2019, Sabine Huynh et Haggaï Linik se sont levés très tôt à Vienne et ont traversé l’Autriche d’est en ouest en voiture pour se rendre à l’une des maisons de l’écrivain Thomas Bernhard, celle qui est située à Ohlsdorf. Après presque trois heures de route dans le brouillard et sous une pluie battante, ils ont été chaleureusement accueillis par le docteur Peter Fabjan, le frère de Thomas Bernhard, et la femme du docteur Fabjan, Anny, qui non seulement leur ont fait visiter la maison, mais les ont aussi invités à prendre le thé avec eux, à partager leur gâteau, et à discuter du travail de Thomas Bernhard. À la fin de la visite, Sabine et Haggaï sont remontés dans la voiture et ont repris la route en sens inverse.
Le 16 mai 2019, Peter Fabjan a envoyé à Sabine et Haggaï une courte lettre (en français et signée « Pierre » au lieu de « Peter ») qui les a beaucoup touchés.
Chère Mme Huynh,
J’espère vous êtez bien rentrés à Vienne.
À la fin je voudrais bien vous dire quelques mots pour vous aider à mieux comprendre la personnalité de mon frère, l’homme auquel vous avez tous deux voué un article pour le magazine Les Cahiers de l’Herne.
Avant tout, il n’est pas possible d’approcher sa personne seulement par le chemin intellectuel. Même les livres biographiques se trompent. Peut-être qu’une phrase comme « ma maladie est la distance » ou « je meurs d’un froid interne » peut rendre compréhensible l’un ou l’autre comportement d’un artiste, d’un écrivain comme lui, et doté d’une intelligence extraordinaire. Ainsi, il était absolument seul, incapable d’entretenir une relation avec quiconque, même sexuelle. Toute sa vie était comme une mise en scène.
C’est sa prose qu’il estimait en tout premier lieu. Et elle est la plus miraculeuse, la plus forte. Il a exigé d’être respecté, pas aimé.
Merci d’être venus !
Anny et Pierre Fabjan
מכתב מהרופא פיטר פביאן, אחיו של תומס ברנהרד 16.05.2019
ב- 15 למאי 2019, סבין הוין וחגי ליניק התעוררו מוקדם מאוד, יצאו מוינה וחצו ברכב שכור את אוסטריה ממזרח למערב כדי להגיע לאחד מבתיו של הסופר תומס ברנהרד, זה שעומד באולסדורף. אחרי נסיעה של כמעט שלוש שעות בערפל וגשם שוטף, הם התקבלו בחום על ידי הדוקטור פיטר פבג’אן ואשתו, דוקטור פבג’אן הוא אחיו של תומס ברנהרד, הם ערכו לסבין הוין וחגי ליניק סיור בבית, בסיום הסיור האורחים הוזמנו לתה ועוגה, תוך כדי לגימת התה התפתחה שיחה על יצירתו של תומס ברנהרד. בסיום הביקור האורחים נכנסו לרכב ,חזרו לכביש ונסעו בכיוון ההפוך כדי לחזור לווינה
ב- 16 למאי 2019, פיטר פבג’אן שלח ל סבין וחגי מכתב קצר (בצרפתית וחתום « פייר » במקום « פיטר ») שריגש אותם מאוד
גברת הוין היקרה
אני מקווה שחזרתם לוינה בשלום.
בסופו של דבר הייתי רוצה לומר כמה מילים כדי לעזור לכם להבין טוב יותר את אישיותו של אחי, האיש שעבורו הקדשת מאמר למגזין
Les Cahiers de l’Herne
לדעתי , לא ניתן לגשת לאדם רק בדרך האינטלקטואלית. אפילו הספרים הביוגרפיים עליו טעו. אולי משפטים כמו « המחלה שלי היא המרחק » או « אני מת מקור פנימי » עשויים להסביר התנהגות כזו וכזו של אמן, סופר שכמוהו, בעל אינטליגנציה יוצאת דופן. לפיכך, הוא היה לבד לחלוטין, הוא לא היה מסוגל לקיים יחסים עם אף אחד, אפילו לא יחסים מיניים. כל חייו היו כאילו מבוימים
מכל כתביו הוא הכי העריך את הפרוזה שלו, היא הייתה המופלאה ביותר והחזקה ביותר. הוא העדיף כבוד על פני האהבה
תודה שבאתם
אני ופייר פביאן
(תרגום: סבין הוין וחגי ליניק)